מרבית האנשים שפנו לעורך דין מאור לוי לצורך טיפול בהסדר חוב, פנו אליו לאחר שלהפתעתם הבנקים או אחד מהספקים שעובד איתם עצר להם את מסגרת האשראי או האספקה בשל חוב שהצטבר במרשמיו (גם ספקים בעצמם פנו לקבלת ייעוץ וטיפול של הסדר חוב מול חייבים), ובמאמר זה ננסה לסייע לכם להבין מהו הסדר חוב ואילו יתרונות יש לו (בין אם אתם בנעלי הספק ובין אם אתם בנעלי החייב).
הסדר חוב מחד הוא מיטיב עם החייב ומאפשר לו לשלם את חובותיו לספק או לבנק ומאידך יש בו להיטיב עם הספק או הבנק בכך שימקסמו את יכולת הגבייה שלהם מהחייב.
נתחיל בהבהרה, שלאור כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון") לתוקף, הרי שכיום ניתן להגיע להסדר חוב עם נושה או עם נושים מכוח חוק חדלות פירעון, מכוח חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") ומי שכבר מצוי בהליך פשיטת רגל יכול לפנות ולבקש להגיע להסדר עם כלל נושיו מכח פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").
הסדר חוב פרטני מול נושה יחיד, מחייב בהסכמה מלאה של אותו נושה ולא ניתן לחייבו לקבל את הצעת המציע (מבקש הסדר חוב). לעומת זאת, הסדר חוב מול מספר נושים יכול להיות מאושר אף ללא הסכמת כלל הנושים, בין אם ע"י רוב מתאים ובין אם ע"י בית המשפט, כפי שיפורט להלן בהרחבה.
מומלץ להגיע להסדר חוב בטרם נפתח תיק הוצאה לפועל, כאשר החוב שהצטבר הינו בסדר גודל אשר מאפשר את החזרתו בתשלום אחד או בפריסה לתשלומים, שכן צריך לזכור שהבנק או הספק לו חייבים את הכספים מעדיף לקבל את מלוא התשלום ובפריסת תשלומים נמוכה ככל הניתן – עורך דין טוב המתמחה בהסדר חוב מול הבנק או הספק יכול להוביל באמצעות מו"מ לתוצאה משביעת רצון של שני הצדדים, החייב והנושה (הספק).
במידה וקיימים מס' תיקי הוצל"פ בסכומים גבוהים אשר לא מאפשרים את החזר התשלום באמצעות הסדר וולונטרי (שלא באמצעות הליכי ההוצל"פ או פשיטת רגל), הרי שניתן לפנות להליכי הסדר בהתאם לחוק חדלות פירעון או פקודת פשיטת הרגל וכן באמצעות חוק ההוצאה לפועל.
הסדר חוב עצמאי מול בנק המגובה במחלקה משפטית ועו"ד מהמשרדים הגדולים בארץ, עלול להביא אתכם לעמדה נחותה מול הבנק ולהסדר חוב המיטיב עם הבנק, לכן גם כאשר הבנק מציע לכם הסדר פשרה, אל תתפתו לחתום מולו על הסכם מבלי שעורך דין המתמחה בתחום ייצג אתכם נאמנה וידאג קודם כל לאינטרסים שלכם!
להלן יפורטו האפשרויות השונות שבאמצעותם ניתן לבצע הסדר חוב לאדם פרטי (לחברה, ראו מאמר נפרד) מול נושים וכן היתרונות שבהן:
1. הסדר חוב במסגרת הסכם פרטני וולונטרי (מרצון) בין ספק או בנק לבין החייב:
לרוב, כאשר מדובר בחוב בודד או מס' חובות בודדים שערכם איננו גבוה וטרם נפתח בגין החוב הליך הוצאה לפועל, כדאי ואפשר לנסות לבצע הסדר פרטני וישיר מול הנושה.
במידה ונפתח תיק הוצאה לפועל, עדיין ניתן לפנות לזוכה באופן אישי ולבקש ממנו לבצע הסדר בתנאים המתאימים לשני הצדדים ותוך הסכמת הצדדים.
היתרונות לביצוע הסדר חוב וולונטרי:
- טרם נפתח תיק הוצל"פ ובכך לא קיים "כתם" במערכת הבנקאית או בדוח נתוני האשראי של החייב;
- ישנה הסכמה של הספק או הבנק ובכך הוא מפסיק "לחפש" את החייב;
- הצד השני לא מודע לחובות נוספים כל שקיימים כאלו לחייב.
2. הסדר חוב באמצעות פקודת פשיטת הרגל:
עד למועד כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, ניתן היה להגיש באמצעות פקודת פשיטת הרגל, בקשה להסדר נושים מרוכז. את הסדר הנושים ניתן היה לבצע הן בטרם ניתן צו כינוס והן לאחר שניתן צו כינוס, כאשר הסדר נושים שאושר בטרם ניתן צו כינוס מזכה את החייב בהפטר ביחס לנושים שצורפו בלבד והסדר נושים שאושר לאחר שניתן צו כינוס, מזכה את החייב בהפטר מכל חובותיו ברי התביעה שלפני מועד צו הכינוס.
היום, לאחר שחוק חדלות פירעון נכנס לתוקפו, הרי שלא ניתן לעשות עוד שימוש במרבית מסעיפי הפקודה ובטח שלא ניתן להגיע להסדר קודם לצו הכינוס אך אל חשש, חוק חדלות פירעון נותן לכך מענה כפי שיפורט בהמשך להלן.
על אף האמור, עדיין מתקיימים אלפי הליכי פשיטת רגל שניתן בהם צו כינוס עוד בטרם נכנס חוק חדלות פירעון לתוקף ועל כן, בהתאם לסעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל, רשאי חייב המצוי בהליך פשיטת רגל להגיש בקשה להסדר נושים אשר יכול ויש בה ל"קצר" את משך הזמן בו הוא יהיה מצוי בהליך פשיטת הרגל וליתן בידו הפטר מכל חובותיו ברי התביעה שעילתם נוצרה לפני מועד צו הכינוס.
להרחבה אודות הליך פשיטת רגל, לחצו כאן.
3. הסדר חוב באמצעות חוק חדלות פירעון:
סעיף 318 לחוק חדלות פירעון מגדיר כי הסדר חוב הינו הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב.
סעיף 185 לחוק חדלות פירעון, מאפשר ליחיד (לחייב) להגיש בקשה להסדר חוב במסגרת צו לפתיחת הליכים (צו כינוס לשעבר), תוך כך שאם יאושר הסדר החוב שלא במסגרת צו פתיחת הליכים יבוטל הצו שניתן.
סעיף 319 לחוק חדלות פירעון, מאפשר ליחיד (לחייב) להגיש בקשה להסדר חוב גם אם לא פתח בהליך של צו לפתיחת הליכים.
הסדר חוב המאושר על פי סעיף 320 לחוק חדלות פירעון, יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו, גם אם לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין, וזאת בתנאי שהסדר החוב אושר ברוב הדרוש ועל ידי בית המשפט.
להרחבה אודות הליך חדלות פירעון, לחצו כאן.
"הדילמה":
בחוק חדלות פירעון, הגשת בקשת הסדר חוב מול הבנק או הספק הינה זהה מבחינת אסופת המסמכים הנדרשים לצורך הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים, ואף הטופס אותו ממלאים כאשר מבקשים צו פתיחת הליכים משמש כנספח לבקשת החייב להסדר חוב.
דהיינו, בעת מילוי הכנת הבקשה להסדר מצוי החייב בצומת, בה הוא יכול לבחור לנסות ולהגיש הצעה להסדר נושים מבלי "להתלכלך" בכתם של בקשה לצו לפתיחת הליכים ומבלי להיכנס להליך ממושך של 4 שנים או להגיש בד בבד עם הגשת הבקשה להסדר חוב בקשה לצו פתיחת הליכים, ובכך אם הצעת ההסדר תאושר, יקוצר משך ההליך של צו לפתיחת הליכים ואם ההצעה תידחה הוא ימשיך במסלול הצו לפתיחת הליכים.
שלבי ההליך של אישור הסדר חוב בחוק חדלות פירעון:
- מגישים בקשת הסדר חוב לבית המשפט אשר יורה על הבאת הסדר החוב לאישור הנושים. כמו כן, בית המשפט לרוב ממנה מנהל הסדר לאישור הסדר חוב ויקבע מועד לדיון באישור הסדר החוב. נבהיר, כי בית משפט רשאי שלא להורות על הבאת הצעת הסדר החוב לאישור הנושים אם סבר שיש בהצעת ההסדר לגרום לפגיעה בהליך.
- לרוב, מנהל ההסדר שימונה יזמן את הנושים לאסיפת נושים, יציג לנושים את הצעת הסדר חוב של החייב, יקבל את עמדתם, יכריע בזכות ההצבעה והיקף החוב של הנושים בהתאם לתביעות החוב שיוגשו ע"י אותם נושים. במידה ויש נושים מסוגים שונים, כגון: נושים מובטחים או נושים בדין קדימה, הרי שמנהל ההסדר יידרש לזמן לאסיפה נוספת ונפרדת את נושים אלו, שזכותם בנשייה הינה מסוג אחר בהתאם להוראות בית המשפט לעניין זה.
- לצורך אישור הסדר החוב בידי הנושים, בסעיף 85 לחוק חדלות פירעון נקבע כי יש צורך שבכל אסיפה בהצבעה יתמכו רוב המצביעים באותה אסיפה + המצביעים שתמכו בהצעה ומחזיקים בלפחות שלושה רבעים מכוח ההצבעה של ככל המצביעים באותה אסיפה. נושים אשר "נמנעים" מלהצביע לא נחשבים לצורך אישור או דחיית הסדר חוב.
- אושרה ההצעה בידי הנושים, יביא מנהל ההסדר את הצעת הסדר החוב לאישורו של בית המשפט אשר ישקול את ההצעה, בשיקולים הנוגעים להוגנות ההליך והוא אף רשאי להוסיף שיקולים נוספים. לא אושרה ההצעה בידי הנושים, רשאי יהיה בית המשפט לאשר את ההצעה גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש כאמור לעיל, וזאת בתנאי ששוכנע שההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכלל הנושים.
כמו כן, בית המשפט רשאי שלא לאשר הצעת הסדר חוב אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושים שלא תמכו בהצעה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל הנושה לו היה ניתן לחייב צו לשיקום כלכלי, וזאת גם אם ההצעה אושרה באסיפת הסוג שעמה נמנים אותם נושים. בית המשפט רשאי להתנות אישור הסדר חוב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד אם מצא שהכשרה זו תסייע לחייב להשתקם כלכלית.
חובות שלא ניתן לכלול בהסדר חוב לפי סעיף 325 לחוק חדלות פירעון, למעט במקרים חריגים ומוצדקים בהם לבית המשפט יש הסמכות להורות כי הפטר יחול על חובות אלו:
- תשלום עונשי של תאגיד או של יחיד;
- חוב שנוצר במרמה או נובע מעבירת גניבה, מין או אלימות חמורה כהגדרה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2011;
- חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
- חוב עבר שמקורות בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין.
לסיום
נציין כי דוגמאות להסדרי חוב, "תספורות" של טייקונים לא חסר, ראו מקרים: נוחי דנקנר, אליעזר פישמן וכן יצחק תשובה מול בנק הפועלים – אין ספק שהסדר חוב, הינו הדרך המהירה ביותר לסילוק חובות.
יחד עם זאת, כדאי לדעת ולזכור כי ככל שהחוב הינו נמוך יותר ויש מעט נושים שהחייב חב להם כספים, סבורים הנושים שהחייב יכול לשאת בתשלום מלוא חובו ולכן לא ממהרים ליתן הסכמתם להצעת הסדר חוב מול הבנק / הספק שמוגשת על ידו או מערימים קשיים במהלך מו"מ המתנהל בין הצדדים.
האמור במאמר זה מתייחס לשני המינים וכתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.
אין באמור לעיל במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ובכל מקרה ספציפי מומלץ ורצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני.
מובהר בזאת, כי כל שימוש במידע המצוי במאמר זה הינו באחריותו של הקורא בלבד.
