הגשת בקשה לפשיטת רגל הייתה מוגשת בעבר ועד ליום 14.09.2019 בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). החל מיום 15.09.2019 עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון") חלה חובת ההגשה של בקשה להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי (שווה ערך לבקשה לפשיטת רגל) בהתאם לתנאי חוק חדלות פירעון ובהתאם לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019 (להלן: "התקנות").
לנוחיותכם ובטרם תוכלו להבין משמעות הגשת הבקשה לפשיטת רגל, נדגיש כי כל האמור מטה והמוזכר מטה כ-"בקשה לפשיטת רגל" כוונתו ל- "בקשה להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
במאמר זה נפרט עבורכם:
- מהי מטרת הגשת בקשה לפשיטת רגל?
- כיצד מוגדרת חדלות פירעון (פשיטת רגל) בחוק חדלות פירעון?
- מי רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל?
- מהם התנאים להגשת בקשה לפשיטת רגל?
- באיזה אופן ניתן להגיש בקשה לפשיטת רגל?
- היכן מתנהלים הליכי פשיטת הרגל?
מטרת הגשת בקשה לפשיטת רגל:
סעיף 1 לחוק חדלות פירעון קובע מפורשות את מטרת החוק, בסדר הבא (וישנה חשיבות לסדר):
- להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
- להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
- לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.
וזאת בשים לב, כי מטרות הליך פשיטת רגל אשר התנהל בעבר בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, נקבעו ועוצבו בפסקי הדין של בית המשפט העליון, כשהמפורסם שבהם ניתן על ידי נשיא בית המשפט העליון בדימוס כב' השופט א' ברק בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי:
- לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בצורה שוויונית ובהתאם לסדרי הנשייה.
- ליתן לחייב הפטר או לאשר הסדר נושים בעניינו בכפוף לקיום תנאים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל ובהתאם להלכות הפסוקות.
הינה כי כן, לאחר שנים רבות ולאחר עבודה מאומצת של רשויות המדינה הצליחה הכנסת לחוקק חוק חדש, חוק חדלות פירעון, התואם את עולם העסקים המודרני ואת צריכת האשראי במדינת ישראל, תוך כך שחוק חדלות פירעון והמטרות המוגדרות באופן מפורש בסעיף 1 לחוק כמפורט לעיל הביא עמו בשורה של ממש לחייבים, בעיקר בתפיסתו של הליך פשיטת רגל שהפך להליך שיקומי ליחיד (החייב) ולא להליך עונשי כפי שהיה מתנהל בעבר כלפי החייב!!
אם בעבר מטרת ההליך הייתה לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם לנושיו, הרי שהיום מטרת ההליך הינה בראש ובראשונה להביא לשיקומו הכלכלי של החייב.
כיצד מוגדר המונח "חדלות פירעון" (פשיטת רגל) בחוק חדלות פירעון?
סעיף 2 לחוק חדלות פירעון מגדיר מהו חדלות פירעון, כמצוטט להלן:
"חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו."
מי רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל?
סעיף 102 לחוק חדלות פירעון קובע מפורשות מי רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד (חייב), כמפורט להלן:
- היחיד;
- הנושה;
- היועץ המשפטי לממשלה.
מי הוא הגורם המוסמך לדון בבקשה לפשיטת רגל?
סעיף 103 לחוק חדלות פירעון קובע מי הם הגורמים המוסמכים לדון בבקשה לפשיטת רגל של יחידים (לשעבר היחידים הוגדרו כחייבים – חלק מהשינוי התפיסתי כאמור לעיל, ביחס לחייבים פושטי הרגל):
- בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה, בתנאי שסך חובותיו של היחיד עולה על 150,455 ₪.
- בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים שסך חובותיו של היחיד אינו עולה על 150,455 ₪ תוגש לרשם ההוצאה לפועל.
- בקשת נושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים תוגש לבית המשפט.
יוער, כי בקשת יחיד להסדר נושים המוגשת מבלי שהתבקש עבור היחיד צו לפתיחת הליכים (בקשה לפשיטת רגל), תוגש לבית המשפט ומיד לאחר פתיחת התיק בבית המשפט, תוגש העתק מהבקשה לממונה.
מהם התנאים להגשת בקשה לפשיטת רגל (צו לפתיחת הליכים)?
- החייב הינו אדם יחיד (לא תאגיד);
- חובות החייב עולים על סכום של 49,853.2 ₪. נעיר, כי גם אם סכום החובות נמוך מסך של 49,853.2 ₪ זאת במקרים בהם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לרבות באם מתנהלים כנגד החייב הליכים לפי פקודת המסים (גביה);
- החייב בעל זיקה לישראל, ועומד באחד מהתנאים שלהלן לפחות:
- מרכז חייו במועד מוקדם להגשת הבקשה, בטווח ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, היה בישראל.
- מרכז חייו במועד הגשת בקשה לפשיטת רגל הינו בישראל.
- החייב מנהל עסקים בישראל במועד הגשת הבקשה.
- החייב בעל נכס או נכסים בישראל במועד הגשת הבקשה.
- החייב שילם האגרה בסך של 1,594 ₪;
- החייב הגיש את מסמכי הבקשה המלאים בצירוף כל המסמכים הנדרשים ולא נדרש להשלים מסמכים.
באיזה אופן ניתן להגיש בקשה לפשיטת רגל?
בקשה לפשיטת רגל (בקשה לצו לפתיחת הליכים) ניתן להגיש כיום הן באופן מקוון והן באופן ידני, כמפורט להלן:
- יחיד (חייב) אשר מיוצג על ידי עורך דין פשיטת רגל יהיה חייב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל באמצעות טופס הבקשה המקוונת, ותוך צירוף של כלל הטפסים, המסמכים והנספחים הנדרשים להגשת הבקשה. בקשה שיהיו חסרים בה מסמכים תוחזר למגיש הבקשה עם דרישה להשלמת המסמכים ובכך יתעכב מתן הצו לפתיחת הליכים. לכן, אל תתעצלו ואספו את כל המסמכים הנדרשים בטופס "רשימת מידע ומסמכים נדרשים להגשת בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון" כפי שמופיע באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה") במועד הסמוך ככל הניתן להגשת בקשה לפשיטת רגל.
הבקשה תועבר לטיפול הממונה או לטיפול מערכת ההוצאה לפועל, בהתאם לגובה החובות המוצהרים בבקשה (כמפורט לעיל).
לאחר הגשת הבקשה לממונה, מועברים פרטי הבקשה לבית המשפט, נפתח תיק בבית המשפט ומתקבל מספר תיק בבית המשפט אשר מופיע בהודעת הממונה על מתן הצו לפתיחת הליכים.
- יחיד (חייב) אשר אינו מיוצג על ידי עורך דין פשיטת רגל יכול להגיש את הבקשה באופן מקוון כמפורט לעיל, ולחילופין רשאי להגיש את הבקשה באמצעות טופס ידני.
לאחר מילוי מלוא הפרטים הנדרשים בטופס הבקשה הידני וכן המסמכים הנלווים לבקשה, על החייב להגיע עם שני העתקים של הבקשה (כולל מלוא הנספחים והמסמכים הנלווים לה), כאשר עותק אחד יוגש במחוז הרלוונטי והעותק השני יוחזר לחייב עם חותמת על אישור הגשה.
חייב אשר הצהיר על חובות בסך העולה על 150,455 ₪ בקשתו תוגש לסניף המחוז הממונה על הליכי חדלות פירעון בהתאם לכתובת מגוריי החייב או כתובת עסקיו או כתובת נכסיו בישראל, ומנגד חייב אשר הצהיר על חובות הנמוכים מסך של 150,455 ₪ יגיש את בקשתו בסניף ההוצאה לפועל במחוז הרלוונטי בהתאם לכתובת מגוריי החייב.
הערה: בין אם הנכם מיוצגים ובין אם לאו, ככל שאינכם זכאים לפטור מתשלום אגרה, עליכם להיערך לתשלום אגרה לפתיחת תיק חדלות פירעון העומדת על סך של 1,594 ₪.
לסיום, נזכיר כי לאור כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון, בקשה לפשיטת רגל הפכה ל"ידידותית" עבור היחיד (החייב) ואופן ניהול ההליך הפך למוקצב בזמן, ברור (תלוי בניתוח ובאסטרטגיה שבונה עורך הדין המייצג את החייב) ומטרתו להביא לשיקומו הכלכלי של החייב!
במידה ובכוונתכם להגיש בקשה לפשיטת רגל, אל תהססו להשאיר את פרטיכם באתר ונחזור אליכם לתיאום פגישה או שיחת ייעוץ עם עורך דין פשיטת רגל מאור לוי המתמחה בתחום חדלות הפירעון.
האמור במאמר זה מתייחס לשני המינים וכתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.
אין באמור לעיל במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ובכל מקרה ספציפי מומלץ ורצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. מובהר בזאת, כי כל שימוש במידע המצוי במאמר זה הינו באחריותו של הקורא בלבד.
קראו גם:
