הגנת בית מגורים של חייב בפשיטת רגל

על אף השלכות רבות שליליות של פשיטת רגל, ישנו היבט אחד שבו יתכן ותכלו להישאר מוגנים ויציבים, שכן החוק קובע הגנת בית מגורים של חייב בפשיטת רגל. אז מה הגנה זו מעניקה, מה עליכם לעשות בשביל להיות זכאים לה, ומהם הפרמטרים שכדאי שכל עורך דין פשיטת רגל יכיר לשם קבלת ההגנה?

פשיטת רגל – מצב לא נעים

בין אם אתם שכירים ובעיקר אם אתם עצמאיים, אתם לא מעוניינים להגיע למצב של פשיטת רגל. המצב האמור, אשר מטיל לצד הקלון החברתי שורה של מגבלות בכל הנוגע להתנהלות העסקית בעתיד, אינו מצב אליו אנשים מן השורה מעוניינים להגיע.
עם זאת, לצד העובדה שישנם לא מעט צרות שנלוות למעמד הלא מחמיא, חשוב לדעת כי החוק לא מותיר את פושט הרגל כחסר כל, ושומר לו מספר הגנות, כאשר העיקרית שבהן היא בית המגורים של החייב.

לשון החוק – לפני שנתחיל לפרט

סעיף 33א לחוק הגנת הדייר, אשר מקבע את הגנת בית מגורים של חייב בהוצאה לפועל, קובע כי ככל שאדם מחזיק בנכס כבעלים בלעדי או במשותף, והליך הוצאה לפועל הביא למכירת הנכס, יראו באותו מחזיק כדייר של הנכס גם כלפי הבעלים החדש של הנכס.
במילים אחרות, הנכס שנמכר מכוח חבות הוצאה לפועל לא מאפשר לבעלים החדש לפנות את הדייר במעמד קניית הדירה, אלא שהוא מקבל את הדירה יחד עם המשפחה שמתגוררת בה. בנוסף, לאור העובדה שדירת מגורים ניתנת למכירה רק על ידי אישור בית המשפט, ישנה וודאות גבוהה לשמירה על מצב המגורים של החייבים.

הפסיקה – קו דומה

בעת הליך פשיטת רגל, אשר ילווה על ידי עורך דין פשיטת רגל, החוק קובע כי ככל שאין לפושט הרגל ולבני משפחתו המתגוררים עמו מקום מגורים סביר או דיור חלוף, יכול בית המשפט לקבוע כי אין למכור את בית המגורים. בכך מכירה המדינה בזכותו של אדם לדיור ברמה סבירה.
החוק האמור הגיע לא פעם לפתחם של בתי המשפט, אשר בחרו לפרש אותו בצורה אשר מסייעת לפושטי הרגל לשמור על רמת חיים במידה ראויה, בכל הנוגע למקום מגורים, אך לצד זאת מקימה חובות מצידם, כך שהגנת בית מגורים של חייב בפשיטת רגל אינה מוחלטת, אלא מותנית.

שיקולי בית המשפט בבחינת אישור מכירת בית מגורים

כאמור, על בית המשפט מוטלת בחינה לא פשוטה, שכן מצד אחד מצויים הנושים, אשר מעוניינים לקבל את כספם, בעוד מנגד עומדת זכותם של החייבים למדור בסיסי – הרציונל מאחורי הגנת בית מגורים של חייב בפשיטת רגל.
לאור הקשיים האמורים, וכפי שכל עורך דין פשיטת רגל יודע, על בית המשפט לבחון את הנקודות הללו:

• קיומה של דרך נוספת לפירעון החוב, אשר תפגע פחות ברמת חייו של החייב.
• היקף מקורות ההכנסה של החייב ומשפחתו.
• מספר הנפשות במשפחתו של החייב ונסיבות נוספות הקשורות אליו ולמשפחתו.
• מידת הסבירות שהחייב ומשפחתו ימצאו מקום מגורים חלופי לאחר מכירת הנכס.

פרמינגר נ' מור – דרישה כלפי החייבים

במקרה המדובר (מס' הליך 3295/94) נדונה בבית משפט היקף הזכאות אותה הזכרנו לעיל, המגיעה מכוח ס' 33א לחוק הגנת הדייר, היא הגנת בית מגורים של חייב בפשיטת רגל.
בית המשפט קבע באותו מקרה כי לשם מימוש הזכות שלא להיות מפונה מהבית גם לאחר מכירתו, על הדיירים להראות כי זכותם במקרקעין רשומה בלשכת המקרקעין. ככל שהזכות לא תהא רשומה, לא יוכלו פושט הרגל ומשפחתו להנות מההגנה, ואלו ייאלצו לעזוב את הבית במעמד המכירה.

כובשי נ' עוה"ד שוורץ – הדרך לפרק שותפות

הלכה זו מוכרת וידועה בפיו של כל עורך דין פשיטת רגל בתחום, שכן נוגעת לליבת הדיון המשפטי בנושא. בהליך המדובר (8233/08) הכיר שבמקרים בהם מכירת הנכס טעונה פירוק שיתוף, יש להבחין בין שני מקרים עיקריים.
ראשית, עולים המקרים בהם השותפים עצמם מעוניינים למכור את הנכס, דוגמת מקרי גירושין. במקרים אלו, על פי ס' 40א לחוק המקרקעין, לא יוכלו הצדדים לטעון להיותם דיירים מוגנים בנכס, שלא ניתן לפנותם.
עם זאת, במקרים בהם פירוק השותפות לשם מכירת הנכס נעשית על ידי גורם חיצוני, דוגמת נאמן שמונה לשמש ככונס נכסים לפושט רגל, יוכלו הדיירים לטעון להיותם דיירים מוגנים מכוח החוק.