בשנים האחרונות, מצבם של אלו שהגיעו לחדלות פירעון השתפר משמעותית, הודות לחקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אז כיצד מצבם של אלו השתנה, וכיצד ניתן להגיע למצב של ניהול עוסק מורשה בהליך חדלות פירעון?
לפני שנתחיל – מבוא לחדל"פ והליך שיקום כלכלי
חדלות פירעון, או בקיצור – חדל"פ, הינו מצב בו אדם אינו יכול להחזיר את חובותיו. לאור הרצון של מדינת ישראל להוביל את אלו אשר הגיעו למצב של חדלות פירעון לעצמאות כלכלית, עבר החוק שינויים רבים, וכיום, לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ההליך שאלו שהגיעו לכדי חדלות פירעון השתנה מקצה לקצה.
השינויים שבוצעו בחוק הם בחלקם מעשיים ובחלקם טרמינולוגיים. לצד שינוי ההגדרה של אדם שהגיע לחדלות פירעון, נעשתה אבחנה בין אדם אשר מגיע למצב זה לבין חברה.
העיקר במאמר שלנו – ניהול עוסק מורשה בהליך חדלות פירעון
מאמר זה יעסוק בעיקר ביכולתו של אדם, אשר הגיע למצב של חדלות פירעון, לנהל עסק המהווה עוסק מורשה. מדובר על נושא בוער, שכן למרות שלפי הדעה הרווחת אדם שהגיע למצב זה לא יכול לנהל עסק, המצב בפועל שונה ומורכב יותר.
הבראה ועצמאות כלכלית – מטרת החוק
לפני שנתחיל, עלינו לזכור כי מטרת החוק העיקרית הינה לשקם את החייב ולאפשר לו רווחה כלכלית, כך שיוכל להחזיר את חובותיו ולצד זאת, לא יהפוך לנטל על המדינה.
משכך, ניתן להניח כי מרבית הפעולות אותן יכול לנקוט אותו אדם, אשר יתרמו למצבו הכלכלי בטווח הקצר והארוך, יהיו מקובלות ואף רצויות על בית המשפט אשר מונה לפקח על הליך ההבראה של החייב.
מצב הדברים הרגיל – הפרשת כספים לקופת הנושים
על פי רוב, בית המשפט אשר מונה לפקח על הליך ההבראה יטיל על החייב חובה להעביר כספים, מדי חודש, לקופה אשר תוגדר כקופת נושים, שכן הליך ההבראה נועד, בין היתר, לסייע לחייב להחזיר את חובותיו.
בית המשפט יקבע סכום חודשי קבוע לתשלום, אשר מתבסס על מספר פרמטרים. בין הפרמטרים השונים יילקחו בחשבון הכנסותיו החודשיות של החייב מכלל המקורות, ושקלולם לצד הוצאות המחיה הסבירות של החייב ומשפחתו.
אז איך מגישים בקשה לניהול עוסק מורשה?
הסעיף שמסדיר את המשך הפעילות של העוסק המורשה, במהלך תקופת החזר החובות היננו סעיף 157 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. על פי החוק, הממונה, הוא הנאמן אשר מונה על ידי בית המשפט לפקח על הליך ההבראה, הוא הגורם שמאשר להמשיך את פעילות העסק.
על פי סעיף 17(א) לחוק, אמת המידה העיקרית על בסיסה יקבע הממונה אם להתיר את המשך פעילות העסק או לא היא תרומתו של העסק לשיקום הכלכלי. בנוסף, קובע הסעיף כי לממונה סמכות להטיל תנאים על הפעלת העסק, כדי להבטיח פעילותו התקנית.
מה קורה כאשר בעל העסק לא מעוניין להמשיך להפעיל אותו?
סעיף 157(ב) לחוק קובע כי במקרים מסוימים יוכל הממונה להכריח את בעל העסק להמשיך ולעבוד כעוסק מורשה, גם במקרים בהם לא ירצה אותו אדם להמשיך לפעול. כלל האצבע, לעניין זה, הוא שהממונה יוכל להכריח את העובד להמשיך לעבוד בעסק ככל שהדבר יביא לרווחיות גבוהה, אשר תגדיל את קופת הנשייה.
הפרמטרים שיבחנו בעת בחינת ניהול עוסק מורשה בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי
ככלל, ישנם שורה של פרמטרים אותם בית המשפט ייבחן כאשר מגיעה בפניו השאלה האם לאפשר לעוסק מורשה לפעול תחת הליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי:
- האם הפעלת העסק היא זו שהביאה למצב של חדלות פירעון?
- סוג העסק ומהותו – ובעיקר האם מדובר על עיסוק נקי או מפוקפק?
- דרישת כוח האדם – האם האדם יכול לתפעל את העסק לבדו, או שנדרשים לו עובדים?
- רווחיות צפויה – האם מדובר על עסק שדורש הוצאות גבוהות לתפעול או שהוא מניב כסף רב ללא השקעה מרובה?
