חוק חדלות פירעון דירת מגורים

חוק חדלות פירעון דירת מגורים | סעיף 229 לחוק חדלות פירעון

דירת המגורים היא הרבה מעבר לנכס – היא הבית, המקום שבו אנו מגדלים את ילדינו, חולמים על העתיד, ומרגישים בטוחים. היא מסמלת שייכות, יציבות, וזהות. לכן, כאשר אדם נקלע למצב של חדלות פירעון, לצד דאגותיו הרבות, השאלה שמטרידה אותו יותר מכל היא – האם אאבד את הבית שלי? זו שאלה כואבת, שמעוררת חרדה וחוסר ודאות, במיוחד כאשר החובות מצטברים והלחץ מהנושים גובר.

כאן נכנס לתמונה סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018, שקובע כללים ברורים לגבי מימוש דירת המגורים של החייב. החוק מציע גישה מאוזנת, ששומרת על זכויות החייב לדיור לצד הצורך לפרוע חובות לנושים.

אני יודע, זה נשמע קצת מעורפל ולכן החלטתי לכתוב עבורכם את מאמר זה המסביר על ההגנות הקיימות בחוק, מתי ניתן למכור את הדירה, וכיצד עורך דין יכול לסייע על מנת לשמור על הבית.

כמובן שאת התשובות הברורות והרלוונטיות ביותר תקבלו בפגישה אישית עם עורך דין לחדלות פירעון.

חוק חדלות פירעון דירת מגורים

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקפו ב-2019, הביא שינויים רבים, לרבות שינויים ביחד לנושא  של דירת מגורים (בהשוואה לחוקי פשיטת הרגל הישנים). בעבר, דירת מגורים של חייב יכלה להימכר בקלות, כאשר החייב הושאר לעיתים כ”דייר מוגן” ללא פתרון ארוך טווח.

כיום, החוק שם דגש על איזון בין שני עקרונות:  מצד אחד שיקום כלכלי של החייב ושמירה על זכותו לדיור. זריקתו אל הרחוב בוודאי לא תתרום לשיקומו הכלכלי. והעיקרון השני הוא הבטחת זכויות הנושים אשר נפגעים מחובותיו, לרבות שימוש בכלי של מימוש נכסים.

המשמעות בפועל היא שהחוק אינו מאפשר מכירה אוטומטית של דירת המגורים של החייב, במקום זאת, הוא קובע תנאים מחמירים שמגנים על החייב, כאשר מדובר בדירה יחידה המשמשת למגוריו. עם זאת, החוק אינו מעניק חסינות מלאה, והדירה עשויה להימכר במקרים מסוימים, כפי שנראה בהמשך.

סעיף 229 לחוק חדלות פירעון

סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הסעיף שמגדיר מתי ניתן למכור את הדירה, ואיך. הסעיף  קובע שלושה תנאים מצטברים שחייבים להתקיים כדי שבית המשפט יאשר את מימוש דירת המגורים של החייב:

תועלת לנושים לעומת נזק לחייב: בית המשפט בוחן האם מכירת הדירה תתרום באופן משמעותי לפירעון החובות לנושים, בהשוואה לנזק שייגרם לחייב ולמשפחתו. לדוגמה, אם מכירת הדירה תכסה רק חלק מזערי מהחובות, אך תשאיר את החייב ללא קורת גג, בית המשפט עשוי לדחות את המימוש.
אין חלופה פחות פוגענית: הנאמן חייב להוכיח שאין דרך אחרת לפרוע את החובות, כגון הגדלת תשלומים חודשיים או מימוש נכסים אחרים, מבלי לפגוע בזכות החייב לדיור.
סידור מגורים חלופי: בית המשפט לא יאשר מכירה אלא אם כן הובטח לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר באזור מגוריהם, לרוב לתקופה של לפחות 4 שנים.

רק כאשר כל שלושת התנאים מתקיימים, בית המשפט רשאי לאשר את מכירת הדירה. כלומר, חוק חדלות פירעון דירת מגורים מבטיח שמימוש הדירה הוא מוצא אחרון, וכל מקרה נבחן לגופו.

סעיף 229(ג) קובע כי הנאמן חייב לדאוג לסידור מגורים חלופי לחייב ולבני משפחתו לתקופה של לפחות 4 שנים. במקרים מסוימים, כגון חייבים מבוגרים, בעלי מוגבלויות, או משפחות במצוקה, בית המשפט עשוי להאריך את תקופת הדיור החלופי או אף למנוע את המכירה כליל.

עם זאת, ישנם מקרים שבהם ההגנה מוגבלת:

דירה עם משכנתה: אם הדירה משועבדת לבנק במסגרת משכנתה, חוק ההוצאה לפועל מאפשר פינוי תוך 18 חודשים לאחר תחילת ההליך, גם אם היא דירת מגורים יחידה (סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל). במקרים כאלה, עורך דין יכול לנסות להגיע להסדר עם הבנק כדי לעכב את הפינוי או להפחית את החוב.
חוסר תום לב: אם החייב הסתיר נכסים או פעל בחוסר יושר, בית המשפט עשוי להחמיר ולהורות על מכירה, גם אם מדובר בדירה יחידה.
בטרם הגשת בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, תמיד חשוב לבצע הערכת מצב משפטי, כלומר במסגרת פגישת ייעוץ עם עורך דין לפשיטות רגל. בפגישה זו עורך הדין יבדוק לעומק את הנושא ויתן את המלצותיו.

ומה לגבי דירה נוספת?

חוק חדלות פירעון דירת מגורים מגן רק על דירת המגורים הראשית שבה החייב מתגורר בפועל. אם לחייב יש דירה נוספת – כגון דירת השקעה, דירה שירש, או נכס המושכר לאחרים – היא אינה זוכה להגנה של סעיף 229. דירה כזו נחשבת כנכס רגיל, והנאמן רשאי למכור אותה לטובת פירעון החובות, ללא צורך לעמוד בתנאי סעיף 229. ולמעשה, יתכן כי במקרים אלו זהו אינו ההליך המתאים עבור החייב. יתכן כי יוכל להגיע להסדר מול הנושים ולבצע את מימוש הנכס באופן עצמאי.

בכל מקרה, לעולם לא כדאי לפעול לבדכם. כל הנושא של חוק חדלות פירעון דירת מגורים הוא מורכב למדי, והיישום שלו תלוי בפרטים קטנים: מצבו האישי של החייב, נסיבות משפחתיות ובריאותיות, רמת שיתוף הפעולה עם הממונה, ואופן הצגת הטיעונים בבית המשפט. טעות קטנה – כמו דיווח חסר או אי-הגשת מסמכים בזמן – עלולה להוביל לפגיעה זו או אחרת באינטרסים של החייב.

עורך דין אשר עוסק בחדלות פירעון, הסדרי חובות והוצאה לפועל יכול לעשות את ההבדל. עורך הדין יודע להביא את הטיעונים המשפטיים הנכונים, לבנות את התיק עם כל המסמכים הדרושים ולייצג את החייב מול הרשויות.

חוק חדלות פירעון דירת מגורים – טיפים חשובים

• בדוק האם מדובר בדירה יחידה למגורים בפועל:
  רק דירה כזו זוכה להגנת סעיף 229. דירות נוספות לא מוגנות – גם אם אינן מושכרות כרגע.
• אל תפתח הליך לפני שהבנת את הסיכון לדירה:
  יש חייבים שהיו יכולים להגיע להסדר עם הנושים ולהימנע מחדלות פירעון – ובכך לשמור על הדירה מחוץ להליך.
• אל תסמוך על “הגנה אוטומטית”:
  גם אם הדירה מוגנת – בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו. אם תיפגע באמון הרשות או לא תציג מסמכים בזמן, תיתכן פגיעה קשה.
• אם יש משכנתה – בדוק מה הסיכון מול הבנק:
  הליכים של הבנק עלולים לפעול בנפרד מהליך חדלות הפירעון. לעיתים אפשר להגיע להסדר בנקאי מוצלח עוד לפני פתיחת ההליך.
• היוועץ בעורך דין שמתמחה בחדלות פירעון:
  סעיף 229 לחוק חדלות פירעון הוא מורכב. רק עורך דין מנוסה יידע כיצד להציג את נסיבותיך האישיות, לשכנע את בית המשפט ולהגן על הבית.

הגנות על דירה – שאלות ותשובות

עורך דין מאור לוי – פרטי יצירת קשר

חוק חדלות פירעון דירת מגורים | סעיף 229 לחוק חדלות פירעון